איזו שפה מדוברת לרוב בגרמניה

השפה הרשמית של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, על פי החוקה, בתחום החינוך, התרבות, העבודה המשרדית והמדע היא גרמנית. עם זאת, אין זה סביר שתייר חסר ניסיון יוכל לקבוע באוזניים איזו שפה מדוברת בגרמניה. לכל ארץ יש דיאלקט משלה, ולעתים קרובות יותר כמה בבת אחת. יחד עם הדיאלקטים הספרותיים משתמשים בניבים גרמניים נמוכה, תיכונה וגבוהה. ברחובות של ערים מסוימות, כמעט ולא נמצא גרמנית רשמית טהורה, כי יותר מ-150 גרסאות שונות של השפה נפוצות בשטח המדינה.

אחד למיליונים

גרמניה הרב-לאומית היא ביתם של 80 מיליון איש. במהלך העשורים האחרונים, המדינה קיבלה מהגרים באופן פעיל, מה שהוביל להופעתן של קבוצות רבות של מיעוטים לאומיים. אף על פי כן, כיום 95% מהאוכלוסייה מדברת גרמנית ספרותית (Hochdeutsch) בגרמניה. היא נפוצה גם מחוץ למדינה, בהיותה השנייה בפופולרית באיחוד האירופי.

מקור השפה הגרמנית קשור לפרוטו-גרמנית, שבלטה בעבר מהקבוצה הגרמנית עקב שינויים בפונטיקה ובמורפולוגיה.

פילולוגים מאמינים כי היווצרות השפה הגרמנית הגבוהה, שהפכה לאחד היסודות לגרסה הספרותית, הושלמה במאה ה-17, בזמנם של גתה, אדלונג והאחים גרים.

הם לא רק כתבו בגרמנית, אלא גם חיברו מילונים. עד המאה ה-20 נעשה שימוש בכתב הגותי, סגנונות אירופיים החלו להופיע במאה ה-19, אך באופן לא רשמי.

בצפון הארץ התבססה הוכדויטש כשפת השלטון והחינוך בתקופת הרפורמציה. הוא היה כל כך שונה מהדיאלקט המקומי, עד שבסופו של דבר הצליח לדחוק אותו. מסיבות מעשיות, יותר ויותר גרמנים העדיפו את הוכדויטש כדי ללמוד בהצלחה.

במאה ה-21, רוב אוכלוסיית צפון גרמניה כבר לא מדברת בניב אבותיהם, ותושבי המרכז והדרום שמרו על הניבים שלהם. הם היו דומים מאוד לגרסה הספרותית הרשמית, כך שהם הצליחו להסתדר. לאנשים עם בעיות שמיעה ודיבור, קיימת שפת סימנים גרמנית לחירשים.

תכונות של שפת דיבור יומיומית

צורת הדיבור היומיומית של השפה הספרותית קרובה ככל האפשר למצבים יומיומיים, מובנת לכל האזרחים ללא יוצא מן הכלל, היא בלתי פורמלית, גדושה בקיצורים מיוחדים, קריאות קריאה ומילים שנועדו להקל על התקשורת.

השפה היומיומית אינה דיאלקט, אם כי ניתן להשפיע עליה הן מהשפה הרשמית והן מהשפה הטריטוריאלית. לדוגמה, ידועה הגרסה הבווארית של השפה המדוברת. דוגמה לגרסה הדיבורית היומיומית של הביטוי המבוסס "das habe ich nicht ..." יכולה להיקרא הגייה כזו "det hack ni (ch) ...".

אוצר המילים הדיבור מותאם לקצב הדיבור, למצבים בהם הדובר רוצה לומר הרבה ומהר יותר. ככלל, צורות יומיומיות מתפשטות בקלות רבה, ואדם שעבר לעיר אחרת יאמץ בקרוב את כל התכונות של הגרסה המדוברת של השפה.

קבוצות אתניות חיות בגרמניה ששמרו על מסורותיהן ושפותיהן. למשל, הטורקים. הם מכבדים את המסורת שלהם ואינם מתחתנים עם נשים גרמניות. קרא עוד על חיי הטורקים בגרמניה כאן.

היכן שיש שאילה של מילים לועזיות והתאמתן לגרמנית, בלשנים מציינים את הופעתן של וריאציות שפה נוספות - תופעות סוציו-לשוניות. לדברי מומחים, הם מאשרים שהשפה מתפתחת.

יחד עם זאת, ברוב המקרים, זר מקבל את ההזדמנות ללמוד גרמנית מסוג זה רק בדרך אחת - על ידי תקשורת עם אנשים המתגוררים באזור.

חלוקה לאזורי דיאלקט

ניבים סבוכים של גרמנית הופיעו בהשפעת שבטים מערב-גרמניים, פרנקים, סקסים, אלמנים ופריזים. עד עכשיו, אין סיווג שכל הפילוגים יסכימו איתו.

את גבולות התפשטות הניב מציינים אנשי מקצוע המשתמשים באיזוגלוס - קו מיוחד במפה לשונית.

בגרמניה, הרצועה המאסיבית ביותר מחברת את דיסלדורף, מגדבורג ופרנקפורט אן דר אודר. הוא מחלק את הארץ כולה לשני אזורי דיאלקט עיקריים: בחלק הדרומי של גרמניה מדברים בניבים גרמניים גבוהים, בצפון - בגרמנית נמוכה. בברלין, למשל, מדברים בניב שנקרא "מבטא ברלינאי".

קו נוסף עובר לאורך המסלול שטרסבורג - היידלברג ופלואן, המחלק את אזור הגרמני הגבוה לשני אזורים קטנים יותר, ביניהם, למשל, ניבים דרום גרמניים, שאינם נפוצים כל כך.

אסור לשכוח את הניבים הקשורים למרכז גרמניה. לדוגמה, הניב הסקסוני של הגרמנית נפוץ בסקסוניה ובארצות הגובלות (ה-GDR לשעבר). ובשטחים המודרניים של FRG-North Rhine-Westphalia שחוסלה - 19 דיאלקטים שונים מתפקדים בבת אחת, לרוב מבלי להתערבב זה עם זה.

תחומי יישום עבור Hochdeutsch

גרמנית היא השפה השלוש עשרה בעולם מבחינת מספר הדוברים והדוברים. זה נלמד באופן פעיל בגרמניה ומחוצה לה. על פי הוראות חוקת המדינה, הנוסח הספרותי משמש במוסדות חינוך תיכוניים וגבוהים, במסמכים עסקיים, רוב כלי התקשורת משודרים בגרמנית ספרותית. כל הבחינות נערכות בגרמנית רשמית, מתבצעת בה תקשורת בין המדינה ליחידים, מוגשות הצהרות ומונפקות תעודות.

המוזרויות הלאומיות של השפה מחוץ לגרמניה

גרסאות לאומיות של השפה הם זנים של גרמנית הנפוצים במדינות דוברות גרמנית. הם לוקחים בחשבון את המוזרויות המקומיות של אוצר מילים, דקדוק ופונטיקה, עם זאת, הם אינם נחשבים ספרותיים. פילולוגים מזהים אפשרויות המבוססות על שני גורמים - נוכחותם של כללים כלליים בתוקף בכל המדינה, ללא קשר לכללים דיאלקטיים, והשכיחות במדינה דוברת גרמנית.

לפי קריטריונים אלה, פילולוגים זיהו בסופו של דבר שלוש גרסאות של השפה הגרמנית:

• בונדסדויטש בגרמניה (גרמנית גבוהה),
• גרסה של גרמנית באוסטריה,
• גרמנית שוויצרית.

בליכטנשטיין ובבלגיה לא נוצרו גרסאות לאומיות על-דיאלקטיות; נעשה שימוש גם בניבים לא מתוקננים וגם בשפה הרשמית. בלוקסמבורג, הבונדסדויטש הוא רשמי.

מדינות דוברות גרמנית

התברר שהמדינות השכנות לגרמניה דוברות גרמנית בחלקן. לחלקם, בנוסף לגרמנית, יש שפה משלהם, אחרים משתמשים בצורת גרמנית משלהם.

בואו נסכם

בקושי ניתן להפריז בתפקידה של השפה הגרמנית בשנת 2021; אירועים רשמיים רבים בעולם הפוליטיקה, הספורט או התרבות מתקיימים בגרמנית. אירועים היסטוריים, סכסוכים, הגירת אוכלוסין ועוד כמה גורמים תרמו להפצת השפה. בנוסף, רשויות המדינה מיישמות מספר צעדים שנועדו להגן על השפה הגרמנית מפני פלישה, קמלה ושינוי בהשפעת קבוצות של דוברי שפות אחרות. מדיניות השפה של גרמניה הפכה לרלוונטית במיוחד בשנים האחרונות בהקשר של הגירה פעילה.